הגבר הישראלי משקיע פחות - המרכז האונ' אריאל בשומרון

מחקר ישראלי ראשון מסוגו שעוסק בהשקעה בזוגיות במבט מגדרי בשני מצבי חיים, שביצעה ד"ר רינה שחר, סוציולוגית מן המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ואירית שפר, סטודנטית בחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן.

אהבת? שתף ב:

אין הבדל מובהק בהשקעה בזוגיות בקרב גברים שכבר הפכו להורים, לעומת גברים צעירים החיים בזוגיות (קוהביטציה - טרם ההורות).

ממצאי המחקר פורסמו ב"החינוך וסביבו", כתב-עת מכללת סמינר הקיבוצים, בעריכת ד"ר נמרוד אלוני.

המחקר בחן את מידת ההשקעה בקשר הזוגי בין זוגות נשואים עם ילד או שני ילדים, ובין זוגות החיים במגורים משותפים. אוכלוסיית המחקר כללה 120 נבדקים (60 זוגות), מתוכם 30 זוגות נשואים עם ילדים, ו- 30 זוגות צעירים שגרו במגורים משותפים ללא נישואים.

הבחינה בוצעה באמצעות 11 פרמטרים שונים שמאפיינים השקעה בזוגיות, חלקם אקספרסיביים וחלקם אינסטרומנטליים.

המחקר מצא, כי אוכלוסיית הנשים משקיעה יותר בזוגיות בהשוואה לאוכלוסיית הגברים, וזאת בשני הסטאטוסים. ממצא זה בולט ומובהק בשלב המגורים המשותפים. באופן כללי – זוגות שחיים בקוהביטציה משקיעים יותר בזוגיות מאשר זוגות נשואים עם ילד או שניים.

המעבר לחיי זוגיות הורית מוריד אצל שני המינים את רמת ההשקעה בזוגיות, אך עם זאת הנשים ממשיכות להשקיע בזוגיות גם בסטאטוס נישואין והורות, יותר מאשר הגברים.

שאלת מחקר נוספת בדקה האם גברים בקוהביטציה ישקיעו בזוגיות יותר מאשר גברים נשואים עם ילד או שניים. השערת החוקרות היתה, כי במגורים משותפים הגברים ישקיעו יותר מאשר בשלב הנישואין וההורות. הממצאים הפתיעו, שכן הצביעו על כך שאין הבדל מובהק בין השקעת הגברים בסטאטוס קוהביטציה ובין השקעה בזוגיות בסטאטוס של נישואין והורות.

שאלת מחקר נוספת בחנה מהם דפוסי ההשקעה שמאפיינים נשים, ומהם דפוסי ההשקעה שמאפיינים גברים, והאם קיימים הבדלי מגדר שבהם ניתן לראות השקעה גבוהה יותר או נמוכה יותר של אחד המינים. ניתוח 11 פרמטרים שנבדקו במחקר זה מצביעים על כך שנשים משקיעות בצורה בולטת יותר בנושאים של "פתיחות רגשית", "נאמנות רגשית", ו"השקעה בחברים ובמשפחת בן הזוג", דהיינו: נשים לוקחות על עצמן את האחריות הגבוהה יותר להשקעה הרגשית בקשר, וגם בחלוקת התפקידים במשפחה ומטלות שוויוניות במשפחה, הן בסטאטוס המגורים המשותפים והן בסטאטוס ההורות.

ד"ר רינה שחר מסכמת את ממצאי המחקר: "הספרות מצביעה על שלושה ביטויים מרכזיים של מחויבות לזוגיות: היבט אינסטרומנטאלי, היבט רגשי ונאמנות מינית. המחשבה כי מעורבות והשתתפות שוויונית בעול הבית מבטאות פן של השקעה ומחויבות לקשר הנישואים, היא חדשנית, אך צפויה ומתבקשת על רקע השינוי שאנו חווים בחברה המודרנית במאה השנים האחרונות. לדאבוני, במחקר שלנו מצאנו כי עדיין קיים פער לרעת הגברים, בהשקעה בקשר הזוגי.

גם היום, בראשית המאה ה- 21, הגבר הישראלי עדיין אינו חש אחריות לא להשקעה רגשית בזוגיות, כפי שחשה האישה הישראלית, ולא לחלוקת המטלות בבית. מצב זה נוצר מדפוסי התנהגות הנובעים בין השאר מתהליכי הסוציאליזציה של שני המינים בחברה לא-שוויונית.

נוצר מצב שהנשים מצפות למאמץ רב יותר מצד הגברים, לנטילת חלקם בעבודות הבית. בפועל המצב בשטח הוא לא שוויוני אפילו בשלב הראשון של הזוגיות, שלב המגורים המשותפים. המאמץ והאחריות של הגברים לא מגיעים לידי ביטוי, ולכן התסכול בקרב הצעירות הוא רב ומשפיע על אי-שביעות הרצון של הנשים יותר מבעבר, משום שאז הציפייה לחלוקת הנטל הייתה פחותה".