הסטודנטים נגד חברות כח האדם, למען עובדי הקבלן

בתוך ים הפוליטיקה, הסיכולים, הטרור והבטחון, צומחת לה אט-אט בקמפוסים ברחבי הארץ תנועת סטודנטים החורטת על דגלה את המאבק למען צדק חברתי ושוויון. בקרוב מתכננים החברים להגיש עצומת מחאה המונית היוצאת כנגד כוונת האוניברסיטאות להעסיק עובדים דרך חברות כח-אדם...

אהבת? שתף ב:

היה זה יום סגריר. שר האוצר קם על רגל שמאל והחליט לפרסם את תוכניתו הכלכלית הידועה בכינויה ’הגזירות’ והצית את אש המרד. קבוצת סטודנטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים החליטה שחייבים לשים לזה סוף והקימה תא סטודנטיאלי, אשר שם לו למטרה להיאבק בפערים החברתיים בישראל.

תחילת הדרך לא נראתה מבטיחה. המשתתפים בפגישות הייסוד של התא עסקו ברעיונות ערטילאיים כגון "מאבק בליברליזציה" או "כנסים לימודיים בנוגע לתיאוריות כלכליות". המאמצים הראשוניים לנסח אג’נדה כללית או תוכנית פעולה מוגדרת עלו בתוהו. חבלי לידה הכרחיים אלו לא ריפו את ידיהם של היוזמים והם המשיכו להפגין נוכחות מרשימה בקמפוס ולחפש כיוון. שיטוט, מקרי או מתוכנן, באתר האינטרנט "חברה צודקת" גילה להם, כי אף על פי שביבי חי ועובד בירושלים, הוא הצליח לעצבן את כולם. נראה, כי מאבק סטודנטיאלי דומה החל לרקום עור וגידים גם בקמפוסים אחרים ברחבי הארץ ביניהם בחיפה, תל-אביב ובר-אילן.

מטרת העצומה: לא לחברות כח-האדם

הסטודנטים הנמרצים השתמשו במרחב הסייברנטי על מנת לתקשר האחד עם השני. מה שהוביל לכנס ארצי של סטודנטים למען חברה שוויונית, שהתקיים באוניברסיטת ת"א בדצמבר. בכנס השתתפו גם מספר מרצים.

הכנס עסק בנושאים בוערים רבים והתקיים, כאמור, לפני חודשים אחדים, אולם תוצאתו המעשית נראית בשטח בימים אלו ממש: החתמת עצומה ארצית כנגד העסקת עובדי הניקיון והתחזוקה באוניברסיטאות דרך חברות כוח אדם וקריאה לחזרה להעסקה ישירה של כל העובדים לאלתר.

גם אני, עבדכם הנאמן, תמיד רציתי לדעת מה כל-כך נורא בלהיות מועסק דרך חברת כוח אדם. מדוע כאשר אומרים לעמיר פרץ "מנפאוור", שפמו האימתני מאיים להתנתק ממקומו ולחנוק אותך למוות?

עבדי חברות כח-האדם: הנתונים

הכנת כתבה זו חילצה אותי מבורותי. שיחה קצרה עם נציגי השלוחה הירושלמית של המאבק גרמה לי להתבייש שהעזתי אפילו להעלות את השאלה. הנה מספר עובדות שלא בטוח שידעתם אודות חברות כח-אדם:

עובדי חברות הקבלן חשופים לפיטורים בהיקף נרחב הרבה יותר מאשר בקרב ציבור השכירים וזאת, משום שאם המעסיק לא מרוצה מחברת כח-האדם שלו, הוא פשוט מחליף אותה באחרת.
פער השכר בין עובדי חברות כוח האדם לבין שכירים אחרים במשק עומד על כ- 20% ובמגזרים מסוימים מגיע אף ל- 40%.
שיעור המשתכרים שכר מינימום או פחות גבוה פי שניים בקרב עובדים אלה בהשוואה לממוצע במשק, ובמספרים, מדובר על למעלה משלושים אלף נפש!!
ואם חשבתם שלפחות תנאי ההעסקה הנלווים טובים, טעות גדולה בידכם: רק 30% מן העובדים זוכים להסדר עם קרן פנסיה; רק 45% מהם מקבלים ימי חופשה ומחלה, למרות חוק מפורש המזכה בהם כל עובד באשר הוא עובד.
ומה עם החזרי נסיעות? אם עובד מתייצב למקום עבודתו ומתברר לו שאין היכן להציבו, מכיוון שלא עבד בפועל, הוא זה שנדרש לשלם עבור הדרך לשום מקום.

אבל לא מדובר כאן רק במספרים יבשים וסטטיסטיקה. ישנה מציאות מרה מאחורי המספרים. רבים מבין הסטודנטים נמנים גם הם על ’מקבלי השירותים’ של חברות כח-האדם, אולם רובנו המכריע יודע, כי מדובר רק בתחנה זמנית. אחרים נדרשו לעבוד תחת תת-תנאים אלו משך חיים שלמים, כי פשוט אין להם ברירה אחרת. שימו לב, רק לאחרונה נחקק חוק המגביל את תקופת ההעסקה דרך חברות כוח האדם ל- 36 חודשים. לשם השוואה, במדינות מערביות אחרות עומד פרק זמן זה על חצי שנה לכל היותר.

בקרוב גם מרצים יועסקו בשיטה זו

בעוד שכל אדם בר-דעת מבין כי מדובר במצב אבסורדי, האוניברסיטה העברית, לשם דוגמה, חושבת אחרת: הנה, לפני מספר חודשים ניסתה האוניברסיטה העברית להפטר בהינף יד מעובדים ששרתו אותה עשרות שנים ולהחליפם בעובדי חברת כח-אדם. פגישה שערכו נציגי תא הסטודנטים ומספר מרצים עם מנכ"ל האוניברסיטה, ובה הביעו את שאט נפשם מן המהלך המתוכנן, הצליחה לבטל את רוע הגזירה.

בפגישה בין נציגי התא למנכ"ל, לא היסס האחרון מלהצהיר, כי מטרתו האסטרטגית היא לעבור להעסקה כללית בדרך זו. התהליך מצוי כעת רק בתחילתו. בעתיד הלא כל- כך רחוק יהפכו גם חלק נרחב מן המרצים לעובדים סוג ב’.

כנראה שסיסמאות ריקות כמו "ניהול יעיל" ו-"איזון תקציבי" משתיקים את מצפונם של בעלי השררה. חברות כח-האדם לא עוצרות בשערי האקדמיה, הן מעצימות ומעמיקות את הפערים בחברה הישראלית כולה, ומאיימות לפגוע בתנאי ההעסקה של כולנו.

האצבע על הסכר

על העצומה שמנסה לעצור את התופעה, לפחות באוניברסיטאות, חתמו עד עתה כ-700 סטודנטים וכ- 20 מרצים. יוזמיה מתכוונים להגישה לראשי האוניברסיטאות מיד לאחר חופשת הפסח. אם גם זה לא יעזור, מתוכננת הפגנה סימולטנית בחיפה, ת"א וירושלים, אי-שם לקראת יום העצמאות.

ניתן לקוות, כי פעילויות אלו ימלאו את תפקידו של הילד ההולנדי מהמשל המפורסם, התוחב את אצבעו בסכר על מנת לעצור את השיטפון, ויכריחו את האוניברסיטה לנהוג בהתאם למה שהיא מתיימרת להנחיל לנו: ערכים של מצוינות וצדק.

אנו מבטיחים להמשיך ולעקוב אחר המשך ההתפתחויות בעניין.