מחקר חדש על הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות בישראל

כך עולה ממחקר חדש שממצאיו יפורסמו בערב עיון מיוחד על הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות בישראל. הממצאים חמורים במיוחד בקרב הנוער האתיופי, וממקמים אותו ראשון מבין כלל בני הנוער בישראל. מטרת הערב: להגדיל המודעות הציבורית לאלימות בקרב הנוער

אהבת? שתף ב:

עבריינות הנוער בקרב בני נוער עולים, היא החמורה והרבה ביותר בישראל ביחס לחלקם באוכלוסיה, הן בקרב בני נוער עולים והן בקרב כלל בני הנוער בישראל. כך עולה ממחקר חדש שנערך במרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בקרב ילדים ונוער בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל-אביב. פרטי המחקר המלאים יפורסמו ביום ראשון (9 בנוב’), בערב העיון "להיות מתבגר עולה: הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות. המקרה הישראלי".

מטרת ערב העיון היא להגדיל את המודעות הציבורית לנושא העבריינות ודפוסי הסטייה החברתית בקרב נוער עולה לישראל. בערב יוצגו ממצאי מחקרים עדכניים שלא פורסמו עד כה, העוסקים בנוער עולה מחבר העמים, אשר בוצעו על-ידי ד"ר גוסטבו מאש מן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומכון מינרבה לחקר הנוער באוניברסיטת חיפה, ובנוער העולה מאתיופיה, אשר בוצעו על-ידי ד"ר ארנון אדלשטיין מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. כן ייערך דיון מונחה בין באי הכנס בהשתתפות חוקרים העוסקים בשנים האחרונות בחקר והבנת התופעה של עבריינות וסטייה בקרב נוער עולה בישראל.

מחקרו של ד"ר אדלשטיין מתייחס לדוח של משטרת ישראל לוועדת הכנסת, לפיו אחוז בני הנוער האתיופים המעורבים בעבריינות נוער, יחסית לחלקם באוכלוסייה, הוא הגבוה ביותר בישראל. במקביל, נרשמה תופעה של שימוש רב בסמים ובאלכוהול, הן בקרב הנוער הנמצא במסגרת לימודית סדירה, והן בקרב אלו שנשרו ממסגרת לימודית.

בנוסף, חושף דר’ אדלשטיין ממצאי מחקר שבוצע לאחרונה עבור הרשות למלחמה בסמים ומשרד הקליטה, אשר בדק את בעיית השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה, במטרה לבחון פתרונות משמעותיים למניעה ולטיפול בבעיה.

ממצאי המחקר, אשר אינו מהווה מדגם ארצי מייצג, מצביעים על בעיה משמעותית של שתיית אלכוהול וצריכת סמים בקרב בני הנוער העולים, המערבים גם התנהגויות עברייניות לצורך מימון החומרים הפסיכואקטיביים.

בהסברו לתופעה מעלה דר’ אדלשטיין בסיס תיאורטי המסביר חלק מהתופעות של עבריינות וסטייה חברתית בקרב הנוער האתיופי. לדעת דר’ אדלשטיין, הקונפליקט התרבותי והחברתי שחווים העולים מאתיופיה דומה לזה שחוו העולים מצפון אפריקה בשנות ה-50’. אולם, תיוגם של הקונפליקטים ע"י החברה הישראלית חריף יותר. הקונפליקט התרבותי מושלך על בני העולים, והללו חווים אותו לא רק כלפי החברה הישראלית, אלא לעתים אף כלפי הוריהם, השואפים לשמר בבית את תרבות המוצא, בניגוד לשאיפות ילדיהם להדמות לנוער הישראלי הוותיק.

שליטה מועטה בעברית, ירידת הסטטוס של האב, חוסר אוריינטציה בה נמצאים האבות ומאפיינים נוספים, מביאים לירידה דרמטית בסמכות האב ולירידה ביכולת שלו להציב גבולות נורמטיביים לילדיו. במקביל, נשירה משמעותית (סמויה וגלויה) של בני הנוער יוצאי אתיופיה, סיכוייהם להשיג תעודת בגרות, תיוג חברתי ממנו הם סובלים בגלל צבע העור ועוד, מביאים לנשירתם ממערכת החינוך. השוטטות ברחובות בשכונות מגוריהם מביאה להתחברותם עם בני נוער וותיקים ואתיופים אחרים הנמצאים במצב דומה. התחברות זו מביאה ללמידה של התנהגות סוטה ועבריינית, אומר דר’ אדלשטיין במחקרו.

פרופ’ מנחם אמיר, חתן פרס ישראל בקרימינולוגיה לשנת תשס"ג וד"ר מנחם אמיר מהמכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית יציגו בערב העיון דוח מחקר שפורסם בשנה האחרונה במסגרת המרכז הבינתחומי. מחקרם, שאת שמו שאל ערב העיון, מהווה סיכום של כל הידע שנצבר עד כה בארץ ובעולם, בסוגיית בעיות של הגירה, קליטה והקשר בין פשיעה והגירה בקרב הנוער. הדוח צמח ממחקר שדה קטן שערכו הכותבים, בו עקבו אחר משברי קליטה בקרב נוער עולה (בעיקר יוצאי חבה"מ, מעט אתיופי) בישראל. מחקרם כלל ראיונות אישיים עם נערים, מדריכים, סיור במוסדות סגורים ולחילופין סיור במקומות הבילוי הליליים אליו מגיע נוער עולה וכד’. החוקרים יציגו את עבודתם ויתייחסו למסקנות הנגזרות מהדוח, כמו למשל חשיבותה של עבודת המניעה וחשיבות השילוב של עובדים אשר בקיאים בתרבות הנוער העולה ועוד.

את הערב תלווה תערוכת עבודות של תלמידים עולים, שוחרי אמנות פלסטית, המגיעים ממסגרת הסדנאות של מרכז מאירהוף לחינוך לאומנות, מוזאון ת"א, מרביתם תלמידי המגמה לאומנות פלסטית של עירוני א’ (תוכנית לבגרות). העבודות נעשו במהלך חמש השנים האחרונות, שהיו גם שנותיהם הראשונות של האמנים הצעירים בישראל.