מעונות הסטודנטים בישראל

הרשו לי לפתוח בוידוי קטן : אני חובב טלוויזיה מושבע, המעביר אחוז לא קטן משעות היום בבהייה אל מול הקופסה הקסומה. אני גם לא בררן במיוחד, וצופה כמעט בכל מה שמרצד אל מול עיני (חוץ מה"מהפך" של אורנה דץ). בשנים האחרונות, הצפייה בטלוויזיה הפכה למרתקת יותר ויותר. גיבורי סדרות הנעורים האמריקאיות כגון דוסון קריק, בוורלי הילס 90210 ופליסטי, מתבגרים אל מול עיני, אולם תהליך שאורך אצל אדם ממוצע מספר שנים, ועולה לו בדם יזע ודמעות, עובר על גיבורים אלו במהירות מסחררת של 12- 13 פרקים בלבד!!! דרך עיניהן של הדמויות החביבות עליי אוכל לראות כיצד יראו חיי כסטודנט בעתיד, לכל מי שיטען שיש דברים טובים יותר לעשות עם החיים מאשר לצפות בטלוויזיה אענה מעכשיו : " זה חשוב, אני מתכונן לאוניברסיטה".

כל צופה בסדרות אלו ואחרות יסכים איתי שאילו רק אחוז אחד ממה שמתואר בהן היה מתגשם במציאות, הייתי המאושר באדם: תקופת הלימודים מתוארת רצופת חוויות בלתי נשכחות אשר ייזכרו לנצח. תקופה בה אנו מגלים את עצמו מחדש, והופכים בסופה לבני אדם טובים ושלמים יותר. ומהו הדובדבן שעל הקצפת אתם שואלים? - חדר המעונות המושלם בו זוכה כל סטודנט טלוויזיוני: חדר רחב ידיים, מצוחצח ומבריק עד כדי כך שכל מי שנכנס אליו נתקל מיד בבבואתו המשתקפת מן הרצפות, מיטות king- size מונחות ליד החלונות הפונים אל השמש הזורחת מעל לכרי דשא עצומים וציפורים מצייצות. והשותפים? תוך עשר שניות לכל היותר הם הופכים מזרים גמורים לחברים בלב ובנפש.

המהדרין שבמהדרין מבטיחים גם שאהבת חייך נמצאת בדיוק בחדר הסמוך. כאחד שטרם זכה לגור במעונות שאלתי מספר סטודנטים שזכו לעבור חוויה זו לרשמיהם ומה אני אגיד לכם, גיליתי שהחיים הם לא סדרת טלוויזיה.

מסתבר שהישראלי הצעיר בימינו הוא אדם ריאלי ואינו מצפה לכל מה שתואר לעיל, יחד עם זאת הוא רוצה שהמעונות יהיו מקום בו יוכל להעביר את ימיו בנעימים, ואם אפשר גם לרכוש שניים-שלושה חברים בדרך, הרי זה משובח : "צריך להיות נורא תמים כדי לחשוב שזה יהיה כמו בסרטים, אבל בכל זאת יש איזה שהיא ציפייה שהכל יסתדר ויהיה כיף".


"ציפיתי לאווירה של אחווה ושיתוף, רציתי שכל פעם שאני אצא מהחדר יהיה לי עם מי להיות",

"רוצים שיהיה הכל, חדר גדול, פרטיות רוצים שתהייה תחושה של בית".

המציאות טפחה על פניהם של הסטודנטים במהרה ובמקום החיים הורודים להם ציפו נאלצו להתרגל בחזרה לצבעי החאקי. כמעט כל מי ששוחחתי אתו ציין, כי המגורים במעונות מזכירים לו את תקופת שירותו הצבאי: על המעונות מפקחים רכזים מטעם האוניברסיטה, על הסטודנט לנהוג בהתאם לתקנון המשמעת של המעונות, הוא אינו יכול לעצב את חדרו לפי ראות עיניו ובחלקם נאלץ אף להתקלח ולבשל במשותף:

"המעונות הזכירו לי את הצבא, המבנה עצמו בתכליתיות שלו, בתכליות של החדרים, יש בחדר רק מה שצריך ולא יותר מזה. הכל חד גוני כמו בצבא".

"אכזבו אותי. התייחסו אליי בהתנשאות. היו לי קצת תלונות כשנכנסתי לחדר והתייחסו אליהן כלא לגיטימיות. אני מצפה שיתייחסו אליי כאל לקוח לכל דבר והתייחסו אלי קצת כמו אל חיל".

"מעצבן אותי כל הקטע של הפרוטקציה והביורוקרטיה. גם שם, כמו בצבא, צריך ’ויטמיןp ’".

כמו בצבא גם במעונות סובל הדייר טירון מחופש בחירה מצומצם ועצמאות מוגבלת: "עצם זה שיש חוקים בתקנון כמו: לא לשתות, לא לעשן, לא להביא בני זוג, לא להכניס בעלי חיים, גם אם לא תמיד אוכפים אותם זה משדר מסר של זלזול לא מתייחסים אליך כאל אדם עצמאי".

"לא יכולתי לעשות את הדברים שרציתי, לא יכולתי לבשל כמו שצריך כי המטבח משותף, המקלחות משותפות , אין פרטיות בשום דבר. כל הזמן צרכים להתחשב בכולם, אין לך הרבה בחירה בחיים".

"בשביל לתקוע מסמר קטן בקיר אתה צריך אישור ממישהו".

אם בצבא כדאי לעיתים לסבול קצת (או אפילו הרבה) בשביל לזכות בחבר אמיתי הרי שבמעונות המפגש עם השותפים לחדר בפרט והסטודנטים האחרים בכלל לא תמיד עובר חלק:

"יש יחסי כוח במעונות: או שאתה מתנהג איך שכולם מתנהגים או שאתה נשאר בחוץ".

"הקטע הכי מפחיד והכי רע הוא זה שמכניסים אותך לחדר עם שותפה שאתה לא מכיר, בשנה הראשונה הייתה לי שותפה שדווקא דיי הסתדרתי אתה אבל היא הייתה נורא בלאגניסטית והיה לי נורא קשה אתה. בשנה השנייה לא הסתדרתי עם השותפה. אני הולכת לישון מאוחר, היא הלכה לישון מוקדם. זה ממש לא התאים".

"ברוב הימים הייתי חוזרת לחדר והאווירה בו הייתה דיי מנוכרת".

עפ"י התיאור המובא לעיל אפשר לחשוב שמגורים במרתפי העינויים של השב" כ עדיפים על מגורים במעונות הסטודנטים. אולם לא כך הדבר. המגורים במעונות זולים יותר מכל אופציית מגורים אחרת, ואם מצאת שותף לרוחך ישתדלו רכזי המעונות לאפשר לכם לגור ביחד. גם החריפים שבמבקרי המעונות מציינים כי יש בהם גם דברים חיוביים ואפילו חיוביים מאד: "העיקר במעונות זה הקטע של האנשים שאתך בחלק מהזמן אהבתי את האנשים שסביבי והיה קטע של סחבקיה ואווירה טובה".

"אחד הדברים הטובים הוא שמבחינת תחזוקה תמיד יש למי לפנות, זה דווקא דיי נוח שיש מי שמטפל בכל מיני דברים ולא צריך לשבור את הראש לבד".

"המעונות מאד קרובים לאוניברסיטה. תמיד אפשר לקפוץ לאוניברסיטה ולחזור ויש הסעות, ההסעות סבבה".

דבר אחד בטוח – מעונות הסטודנטים בישראל אינם מזכירים אפילו לא במעט את אלו להם זכו ג’ואי פוטר או פליסיטי פורטר. מצד שני, אם הביקורת שהושמעה ע"י הסטודנטים בכתבה זו תיפול על אוזניים קרויות, רכזי המעונות ישתדלו להתייחס אל הדיירים ביתר כבוד ויאפשרו להם להשפיע מעט יותר על אופי המגורים במקום, אין ספק כי ניתן יהיה להפוך את המעונות למקום מגורים אליו יגיעו הסטודנטים בגלל המחיר ויישארו בגלל השירות.